החלטה בתיק ת"א 4778-02-12

 עניינה של החלטה זו בבקשת הנתבעים במסגרתה עתרו לאפשר להם לחזור בהם מהסכמה דיונית למתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, הסכמה אשר ניתנה ע"י הצדדים וקיבלה תוקף של החלטה ביום 28.03.2012.

להלן יובא רצף האירועים אשר ישקף את התנהלות הצדדים ועמדותיהם:

1. ביום 02.02.2012 הוגשה מטעם התובע תובענה כספית על סך של 78,196 ש"ח, נכון למועד הגשתה.
   
2. ביום 22.03.2012 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים.

3. ביום 28.03.2012 התקיים דיון מקדמי, במעמד הצדדים, בפני כב' הרשמת זועבי, במהלכו ולאחר שהתקיים בין הצדדים דיון לא פורמאלי, קיבלו הצדדים את המלצת בית המשפט לפיה התובענה תתברר בסדר דין מהיר ותוכרע על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט וזאת לאחר שמיעת העדים מטעם הצדדים וסיכומים בעל פה בתום הדיון.  ההסכמה הדיונית אשר הומלצה על ידי בית המשפט התקבלה על דעת הצדדים וניתן לה תוקף של החלטה והתיק נקבע לשמיעה על דרך הפשרה ליום 24.04.2012.

4. ביום 23.04.2012 הוגשה מטעם המבקשים, באמצעות ב"כ עו"ד מאג'ד פאהום, בקשה לביטול ההסדר הדיוני  ובהתאם להחלטתי אשר ניתנה עוד באותו היום קבעתי כי הבקשה תידון מעמד הצדדים בדיון אשר קבוע ליום 24.04.2012.

5. בדיון אשר התקיים בפני, במעמד הצדדים וב"כ, לא גיבשו הצדדים הסכמה כלשהי ביחס לטענות המועלות בגדר הבקשה ועל כן  הנני נדרש להחלטה זו.

דיון והכרעה :

6. המשיב טען, באמצעות ב"כ, כי אין מקום להיעתר לבקשה שכן זכותם הדיונית של המבקשים לא נפגעה כלל מתוקף ההסכמה הדיונית וזאת במיוחד לאור העובדה שנקבע כי העדים מטעם הצדדים רשאים להעיד. עוד נטען כנגד המבקשים כי מאחר ושניהם עורכי דין במקצועם הרי שחזקה עליהם כי הבינו את הסכמתם אשר ניתנה ביחס להסכם הדיוני וכיום עתירתם לביטולו נגועה בחוסר תום לב, תוך חתירה לשיפור מעמדם.

7. המבקשים טוענים כי יש מקום להעניק להם את הסעד המבוקש וזאת מאחר ועסקינן בתובענה במקרקעין, בגדרה מועלות טענות על ידי המשיב כנגד מסמך בכתב, טענות המועלות בעל פה, דבר אשר מנוגד לדין ככל שעסקינן בתובענה בעניין עסקת מכר. עוד נטען כי יש מקום במקרה זה לברר את הטענות בהליך רגיל כאשר בסיומו יתקבל פסק דין מנומק תוך שמירה על זכותם להגיש ערעור.  בנוסף טענו המשיבים כי אין לקבל את הטענה לפיה בשל מקצועם כעורכי דין, אשר הסכימו להסדר הדיוני, כדי להשליך על העובדה כי  לקחו בחשבון את ההשלכות המשפטיות של ההסכמה ודינם לעניין זה, ראוי שיהיה כדינו של אזרח הנקלע לסיטואציה מעין זו. למען השלמת התמונה אציין כי המבקשים התייחסו לעובדה כי מאחר ובהחלטה מיום 28.03.2012 הוטל עיקול כספי על זכויותיהם אצל צד ג' בסך של 50,000 ש"ח, הרי יש בסכום זה  כדי להבטיח את חלקה הארי של התובענה.

8. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה והגישו פסיקה רלוונטית לעיוני.

9. בענייננו, עסקינן בבקשה לביטול החלטה אשר ניתנה ביחס לאישורו של הסכם דיוני כאשר ההליך המשפטי עודנו בראשיתו, המבקשים לא היו מיוצגים במעמד מתן ההסכמה וכיום לאחר שפנו לעורך דין אשר חקר בעניין, המליץ להם לחזור בהם מהסכמה זו.

10. אומנם, הסכמת הצדדים לקיומו של מתווה דיוני כאמור לעיל טומנת בחובה היבט של תוקף חוזי בין בעלי הדין ובשונה מהסכם רגיל, יש בהסכמה זו אף השלכה כלפי בית המשפט. יחד עם זאת, מגמת הפסיקה הנה ליברלית ואינה כובלת צד כלשהו לקיום ההסכמה הדיונית והכול בהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות קביעה כי ההסכמה אינה ניתנת לחזרה.

11. בעניין שנדון בפני כב' השופט נדל בת"א 8704-02-09 ממן נ' טולדנו אומצה ההחלטה של כב' השופט זילברטל בת"א (מחוזי - י-ם) 6241/04 עיזבון המנוח נבלסי נ' טדסה ואח'  לפיה נקבע כי  בית המשפט מונה מספר שיקולים שראוי לשקול לעניין האפשרות להתיר חזרה מהסדר דיוני ובהם:
    
    (א) סמיכות הזמנים בין מועד ההסדר הדיוני למועד הבקשה להתיר חזרה ממנו.
    (ב) מידת ההסתמכות של הצד שכנגד על קיומו של ההסדר הדיוני והפעולות שננקטו על ידו בהסתמך על קיומו של ההסדר.
    (ג) מידת המודעות של בעל הדין המבקש למשמעויותיו של ההסדר הדיוני.